יש לזכור כי בכל מעשה פלילי ומאחורי כל תלונה המוגשת למשטרה ישנו קורבן עבירה לו נגרמו נזקים כתוצאה ממעשיו הפליליים של הנאשם ומדוע שלא יקבל המתלונן פיצוי עבור נזקיו.

 

חשבו - כמעט בכל מקרה של תאונת דרכים בין שני כלי רכב, כאשר התוצאה היא נזק לרכוש בלבד, מוגשת תביעה כספית לבית המשפט בו מבקש התובע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו ממי שלטענתו גרם לתאונה. אם כך הדבר, מדוע שלא לתבוע את מבצע העבירה הפלילית בגין הנזקים שנגרמו לקורבון בגין מעשיו?

​

בדיוק למקרים שכאלה חוקק המחוקק את סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 אשר קובע כי במקרה בו הורשע אדם בעבירה פלילית ופסק הדין הפך להיות חלוט (סופי- חלפה התקופה של 45 יום ולא הוגש ערעור) ראשי המתלונן בתיק (תוך 90 ימים) להגיש כנגד הנאשם כתב תביעה אזרחי אשר ידון בפני אותו השופט אשר גזר את דינו של הנאשם..

​

להגשת תביעה אזרחית כתביעה נגררת להרשעה בפלילים יתרונות רבים והבולטים שבהם הינם כי לא יהיה כל צורך להוכיח את ביצוע המעשה, מאחר והנאשם כבר הודה בביצועו, כל שצריך יהיה להוכיח זה קרות הנזקים ושיעורם. יתרון נוסף הוא כי השופט שידון בתיק יהא שופט אשר דן בתיק הפלילי ומשכך מכיר את עובדות המקרה.

 

יודגש כי במקביל למסלול של הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, לנפגע העבירה ישנה תמיד גם האפשרות להגיש תביעה אזרחית רגילה.

​

לעורך דין חי הבר, מומחה בתחום הפלילי, נסיון רב בתחום ומשכך יוכל לדאוג למימוש כל זכויותיו של המתלונן עד לקבלת הפיצוי הכספי הראוי.

​

להלן הוראות סעיף 77 לחוק בתי המשפט - ציטוט:

77.   סמכות אזרחית נגררת לפלילית

​