​בשל אופיין של עבירות נשק וההשלכות של ביצוען על הביטחון והסדר הציבורי, עבירות אלה מוקמו בפרק ח' שבחוק העונשין העוסק בעבירות הנוגעות לפגיעות בסדרי המשטר והחברה.

בשל הסכנה שבעבירות אלה לציבור בכלל ומאחר ונשק לא חוקי משמש לא רק גורמים עבריינים לצורך ביצוע
עבירות פליליות, מעשי רצח וחיסולים,  אף נשקים אלה מגיעים גם לגורמי טרור ומשמשים לצורך ביצוע פיגועים - לאור הסכנה קיימת החמרה יתרה, הן באכיפה והן בענישה.

עבירות הנשק הכוללות שורה של איסורים ומעשים וביניהם עבירות של החזקת נשק, שימוש וירי ועד לעבירות של סחר באמל"ח (אמצעי לחימה).
סעיף 144 לחוק העונשין קובע מה יחשב לעבירה בנק ובין האיסורים הקבועים ניתן למצוא איסור לנשיאה או החזקת נשק ללא היתר, עבירות של ייצור נשק, סחר ומכירה לרבות שימוש. 
הגדרת "נשק" בחוק הינו:
(1)    כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2)    כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949;
(3)    תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
​
בדומה לעבירות סמים גם בכל הנודע לעבירות נשק, מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.