על-פי חוק למשטרה נתונה הסמכות לעצור אדם למשך 24 שעות במהלכן עליהם להביאו בפני שופט, ככל שמבוקש להאריך את מעצרו - כלל הליכי המעצר מתחלקים ל -2 שלבים עיקריים:

 

מעצר לצורכי חקירה (מעצר ימים) – השלב בו המשטרה מבקשת מבית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד לשם ביצוע פעולות חקירה אשר ביצוען מחיב המשך החזקת החשוד במעצר וזאת בשל אחד או יותר מהעילות הבאות: החשש כי שחרורו יכול להביא לשיבוש הליכי החקירה והעלמת ראיות ; יהווה סכנה לשלום הציבור או יאפשר הימלטות החשוד מאיימת הדין.

לאחר הגשת בקשת מעצר זו מתנהל דיון בבית המשפט במהלכו חוקר הסנגור את נציג המשטרה ובסופו קובע השופט האם לשחרר את החשוד או האם להאריך מעצרו.

 

מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים (העמדה לדין) – כאשר מוגש כתב אישום הופך העצור "מחשוד" "לנאשם".  בשלב זה, בהתקיים נסיבות מסויימות יכולה התביעה לבקשה לעצור את הנאשם "עד לתום ההליכים המשפטיים" המתנהלים כנגדו, כלומר עד שהמשפט יסתיים. בקשה שכזו תידון בפני בית המשפט אשר יחליט בסופה, האם לעצור הנאשם עד לתום ההליכים או לשחררו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים , כגון מעצר בית, הגבלת ייצירת קשר עם המעורבים בתיק, שחרור תחת הפקדה כספית וערבויות של ערבי צד ג' ועוד.

​

בקשה לעיון חוזר - בהתאם להוראות החוק, עצור, משוחרר או תובע רשאי לפנות אל בית המשפט על מנת שיבחן מחדש כל דבר הקשור להחלטת המעצר, לתנאי הערובה או לשחרור. הגשת בקשה "לעיון חוזר" יכולה להעשות כאשר נשתנו נסיבות או כאשר עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה אותה מבקשים לבחון מחדש. כעיקרון אין כלל מחייב המגדיר מה ייחב "שינוי נסיבות" או מהו "זמן ניכר", לגבי שינוי נסיבות, מגוון המקרים הינו רחב ושלם המחשה, לשמש, סיום מתן עדות המתלונן בתיק, זה שחששו ששחרורו של נאשם יכול להשפיע עליו, כבר ניתן בבית המשפט או כאשר נתגלה כרסום בראיות, ניתן לפנות בבקשה לעיון מחדש בהחלטת מעצר בשל "שינוי נסיבות". לגבי זמן ניכר, הפסיקה הכירה בפרק זמן של 3 חודשים ככזה העונה על תנאי וכמובן כאשר ישנו עוד צידוק להגשת הבקשה. חלוף זמן מתייחס, לא רק, אבל בעיקר לשינוי נתאי מגבילים שנקבעו בהחלטת שחרור, כמו מעצר בית מלא, בחלוף אותו |זמן ניכר" וככל ואין הפרות מצד הנאשםניתן יהיה להגיש "בקשה לעיון וזר" בהחלטת השחרור ולהקל בתנאים המגבילים (לפי הדוגמא, צמצום או ביטול אותו מעצר בית מלא).

​

ערר על החלטת מעצר - הן על החלטת בית המשפט לעצור חשוד במעצר ימים והן על החלטת בית המשפט לעצור נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים ניתן להגיש ערר (בזכות) לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר. כלומר על החלטת בית משפט שלום ניתן להגיש ערר לבית המשפט המחוזי ובהתאם לכך, על החלטה שניתנה ע"י בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערר לבית המשפט העליון. במסגרת ערר על החלטת המעצר יהיה על הצד המערער לשכנע את בית המשפט כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט ולמעשה היה עליו לשחרר את העצור או לעצור אותו, הכל לפי המקרה.

כאמור, את הערר יש להגיש לערכאה גבוהה יותר אשר תידון ע"י שופט יחיד, זכות הגשת הערר מעוגנת  בהוראות סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו – 1996.

​

שחרור חשוד בתחנת המשטרה ע"י קצין ממונה

בהתאם להוראות סעיף 42 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), לאחר חקירת חשוד בתחנת המשטרה וככל ולדעת קצין משטרה, מבחינת שיקולי החקירה עולה הצורך לקבוע שחרור החשוד בתחנה בתנאים מגבילים אשר יבטיחו, בין היתר, התייצבות החשוד להמשך חקירה או למשפט, מניעת שיבוב הליכי חקירה, רשאי הקצין, בהסכמת החשוד, לקבוע כי השחרור יותנה בקיום, אחד או יותר, מהתנאים המפורטים להלן:

(1)   חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה;

(2)   איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים;

(3)   איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

(4)   איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

(5)   חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

(6)   חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע;

(7)   איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים;

(8)   הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.

​

חשוב לדעת - על החלטת שחרור שך קצין ממונה, על גובה הערובה או על סבירות תנאיה, ניתן להגיש ערר לבית משפט הלשום וזאת תוך 14 ימים מיום החלטת הקצין הממונה.