נושא הטרור הינו נושא מורכב ביותר ובאמצעות מערך החוקים וההנחיות שנקבעו בתחום מטפלים כיום

בכלחשוד ונשאים בעבירות טרור, ללא כל קשר לדת, ערבי, יהודי או כל דת ומוצא אחר.

 

התפתחות מערך החוקים הנוגעים בטיפול במעשי טרור" החלה "הפקודה למניעת טרור" שנחקקה בחודש ספטמבר שנת 1948 בעקבות רציחתו של הרוזן ברנדוט, מי שהיה המתווך מטעם האו"ם, ע"י הלח"י. המטרה בחקיקת הפקודה היה להוציא את הארגון אל מחוץ לחוק וכך היה.

 

ביום 1.11.16 הפקודה למניעת טרור בוטלה ואותה החליף "חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016".

הגם שלמושג "טרור" אין הגדרה חד ערכית, ניתן לראות כי המאפיין לכל תיקים אלה הינו "המניע הגזעני" שעומד בבסיס ביצוע המעשים. כך ניתן לראות כי מרבית מעשי האלימות שנעשו, הן ע"י ערבים כנגד יהודים, והן ע"י יהודים כנגד ערבים, למשל בזמן מבצע "שומר החומות" (מאי 2021) הוגדרו וטופלו "כמעשי טרור", החל משלב החקירה ע"י השב"כ תוך שימוש בסמכויות ייחודיות, כגון מניעת מפגש עם עו"ד ועד להגשת כתבי אישום הכוללים סעיפי עבירה מתחום הטרור לרבות עבירות "ממניע גזעני" דבר שיש בו להביא לענישה גבוהה יותר באופן משמעותי.

​

למי שנעצר בחשד לביצוע עבירות טרור ו/או לנאשם בעבירות אלה, לא רק שצפוי עונש קשה יותר (אם יורשע) גם השהייה בכלא (הן כעצור והן כאסיר) קשה הרבה יותר, לאור הסיווג כ"ביטחוני". לרוב ההגבלות יהיו, במתן שיחות טלפון, ביקורים, הפרדה, ציוד ועוד.

 

ייצוג חשוד או נאשם בעבירות ביטחון הינה משימה הדורשת ידע ומיומנות ספציפית! לעו"ד חי הבר ניסיון עשיר בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות אלה בהצלחה מרובה – פנו עוד היום לייעוץ.