תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים

יש לזכור כי בכל מעשה פלילי ומאחורי כל תלונה המוגשת למשטרה ישנו קורבן עבירה לו נגרמו נזקים כתוצאה ממעשיו הפליליים של הנאשם ומדוע שלא יקבל המתלונן פיצוי עבור נזקיו.

 

חשבו - כמעט בכל מקרה של תאונת דרכים בין שני כלי רכב, כאשר התוצאה היא נזק לרכוש בלבד, מוגשת תביעה כספית לבית המשפט בו מבקש התובע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו ממי שלטענתו גרם לתאונה. אם כך הדבר, מדוע שלא לתבוע את מבצע העבירה הפלילית בגין הנזקים שנגרמו לקורבון בגין מעשיו?

בדיוק למקרים שכאלה חוקק המחוקק את סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 אשר קובע כי במקרה בו הורשע אדם בעבירה פלילית ופסק הדין הפך להיות חלוט (סופי- חלפה התקופה של 45 יום ולא הוגש ערעור) ראשי המתלונן בתיק (תוך 90 ימים) להגיש כנגד הנאשם כתב תביעה אזרחי אשר ידון בפני אותו השופט אשר גזר את דינו של הנאשם..

להגשת תביעה אזרחית כתביעה נגררת להרשעה בפלילים יתרונות רבים והבולטים שבהם הינם כי לא יהיה כל צורך להוכיח את ביצוע המעשה, מאחר והנאשם כבר הודה בביצועו, כל שצריך יהיה להוכיח זה קרות הנזקים ושיעורם. יתרון נוסף הוא כי השופט שידון בתיק יהא שופט אשר דן בתיק הפלילי ומשכך מכיר את עובדות המקרה.

 

יודגש כי במקביל למסלול הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, למתלונן ישנה תמיד האפשרות להגיש תביעה אזרחית רגילה

למשרדנו נסיון רב בתחום ומשכך יוכל לדאוג למימוש כל זכויותיו של המתלונן עד לקבלת הפיצוי הכספי הראוי..

 

להלן הוראות סעיף 77 לחוק בתי המשפט - ציטוט:

 

77.   סמכות אזרחית נגררת לפלילית
(א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.