• YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

משרדנו מטפל במגוון רב של תחומים וביניהם ייצוג לקוחות בעניינים פליליים, הליכי מעצר, תיקים פליליים, צווארון לבן, הגשת ערעורים, שימועים, עבירות מין, עבירות סמים, עבירות מרמה, עבירות אלימות, רצח, הריגה, גרימת מוות ברשלנות, עבירות רכוש, גניבה, התפרצויות, עבירות שוד, עבירות הונאה, עבירות זיוף, הלבנת הון, הגבלים עסקיים, ייצוג שוטרים ועובדי מדינה, עתירות אסיר, ייצוג בבקשות הסגרה, עבירות תעבורה, שיכרות, תאונות דרכים קטלניות, עבירות צבאיות, הגשת בקשות חנינה, מחיקת רישום פלילי ונושאים נוספים

המידע המפורט באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אשר צריך להינתן על-ידי עורך דין לאור נסיבותיו של כל מקרה לגופו

כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין הבר ושות' - אין להעתיק ו/או  להשתמש במידע המופיע באתר זה  

מדריך לנחקר

המציאות מלמדת כי לא מן הנמנע כי יום בהיר אחד כל אחד מאתנו עלול למצוא עצמו ניצב אל מול שוטר בין אם כקורבן ובין אם כחשוד במעורבות או בביצוע עבירה פלילית. מאחר ולמפגש שכזה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת יעשו טוב אילו אשר יבחרו להתייעץ לפני כן עם עורך דין מיומן כך שידעו זכויותיהם מבעוד מועד ויוכלו לקבל הדרכה נכונה כיצד להתנהל בחקירה.

מדינת ישראל, בדומה לכל מדינה מערבית דמוקרטית, חוקקו משך השנים חוקים רבים שמטרתם להעניק ולשמור על זכויותיו של כל אדם אשר ניצב אל מול המערכת.

במדריך זה תמצאו פרוט זכויותיו הבסיסיות של כל אזרח עת נחקר במשטרה ומהם הכללים הבסיסיים אשר על-פי רוב יעזרו בתחילת ההליך ויבהירו מה כדאי לעשות או חשוב מכך ממה להיזהר.

 

חשוב להדגיש כי המפורט במדריך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לגופו שצריך להינתן על-ידי עורך דין לאור נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

 

1. מתי מותר למשטרה לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכליו, ברכבו, בביתו? האם ניתן להתנגד לחיפוש?

תשובה: ככלל לשם עריכת חיפוש על המשטרה להצטייד מבעוד מועד בצו חיפוש חתום ע"י שופט אשר מתיר ביצוע החיפוש באותו מקום מסוים כרשום בצו.על מנת שלא לכבול ידי המשטרה מרחיב החוק סמכויות החיפוש גם ללא צו שופט בסדרה של מקרים ולעניינינו המשותף להם מחייב קיומו של "חשד סביר" לביצוע עבירה.חשוב לציין כי אזרחים רבים אינם מודעים לזכותם לסרב לביצוע חיפוש על גופם או ברכבם כאשר לשוטר המבקש לבצעו אין צו חיפוש כדין או כאשר ברור כי הבקשה לחיפוש הינה אקראית ולא קדם לה דבר שיכול היה לעורר בליבו של השוטר את אותו "חשד סביר"  המהווה התנאי הבסיסי לבקשה שכזו.לסיכום, זכרו כי לעיתים הרצון שלכם להסכים מיד לכל בקשה של שוטר לבצע חיפוש ברכב ללא כל סיבה יכול להוביל לפתיחת תיק פלילי נגדכם למשל כאשר השוטר ימצא בתא הכפפות ברכב את סכין המטבח הישנה ששכחתם שם אחרי הפיקניק אליו יצאתם לפני שנה.

 

2. מתי ובאילו מקרים ו/או תנאים יכולה המשטרה לקחת אותי לחקירה בתחנה? (לקחת, ולא לזמן)?

תשובה: סמכותו של שוטר לעכב כל אזרח הינה סמכות רחבה המוקנית לו על-פי חוק. עיכוב האזרח יכול להתבצע הן לגבי חשוד בביצוע עבירה והן לגבי מי שהמשטרה רואה אותו כעד אשר ראה ביצועה של אותה העברה. עיכוב האזרח ולקיחתו לחקירה ללא זימון מוקדם אפשרי ונתון לנסיבות המקרה ולשיקול דעתו של השוטר בשטח אך יחד עם זאת יש לדעת כי, ככל שלא נתקבל אישור מתאים, הסמכות לעיכוב מוגבלת למשך 3 שעות בלבדלסיכום למשטרה סמכות עיכוב רחבה כך שלו התבקשתם לפתע להתלוות לשוטר ולהגיע לתחנת המשטרה יהיה עליכם לציית להוראה זו ולפעול בהתאם לה.

 

3. מה מעמדי בחקירה, האם המשטרה חוקרת אותי כעד או כחשוד, מה ההבדל ומהן ההשלכות?

תשובה: עד או חשוד, כשמם כן הם, בעוד שמטרת חקירתו של העד הינה איסוף ראיות וחשיפת מבצע העבירה, חקירת חשוד הינה קבלת גרסה או הודאה ממי שהמשטרה חושבת שביצע את העבירה. בשל העובדה כי בניגוד לעד מעל ראשו של החשוד מרחפת "הסכנה" כי יהפוך לנאשם בהמשך ההליך, על כל המשתמע מכך, ישנו שוני מהותי בין הזכויות המוקנות לחשוד לבין אילו המוקנות לעד.בתחילת כל חקירת חשוד חובה על החוקר ליידע החשוד בדבר זכויותיו הבסיסיות והן, "זכות השתיקה", עליה ארחיב בהמשך והזכות להיוועץ עם עו"ד, זכות חשובה שטוב יעשה מי שינצלה.

 

4. האם על המשטרה לידע אותי בגין מה אני נחקר? במידה ולא מיידעים אותי, כיצד לפעול?

תשובה: אחד מזכויותיו הבסיסיות של כל חשוד, בראש ובראשונה לדעת במה הוא חשוד. חשוב מאד להתעקש לדעת עוד בתחילת החקירה ובטרם מסירת פרטים ותשובות מה נושא החקירה ומהם החשדות בדיוק. ידיעת נושא החקירה טרם מסירת גרסה תאפשר לכם, במסגרת מימוש זכותכם להתייעץ עם עו"ד, לקבל ייעוץ הטוב והממוקד יותר.במידה והחוקר מסרב להודיע, עוד בתחילת החקירה, מהם החשדות באפשרות הנחקר לשמור על זכות השתיקה תוך הדגשה כי הסיבה לכך נעוצה בסירוב החוקר לפרט החשדות, ובכל מקרה שכזה יש לדרוש מימוש זכות ההיוועצות עם עו"ד בהקדם ככל הניתן ולעדכנו בדבר.

 

5. מה על חשוד לדעת בתחילתה של חקירה?

תשובה: עם תחילת החקירה על החוקר חלה החובה להזהיר הנחקר ולעדכנו מהם החשדות בגינם נחקר, על זכותו להיוועץ בעורך דין, על זכותו לשמור על שתיקה ועל עצם העובדה כי כל דבר שיאמר יכול לשמש כנגדו כראיה בבית המשפט.זכות השתיקה – למרות שלעיתים השתיקה בחקירה נראית כפתרון הטוב ביותר חשוב לדעת שני דברים, ראשית שתיקת החשוד יכולה לשמש בבוא העת כחיזוק ראיתי לראיות התביעה ובכך להוביל להרשעה במשפט, שנית מסירת גרסה מאוחרת יכולה לפגוע במשקלה במידה כזו או אחרת. ככלל מסירת גרסת הינו הדבר הנכון לעשות אך בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד ולפעול בהתאם להוראותיו בעניין.הזכות להיוועצות עם עו"ד – מדובר באחת הזכויות המרכזיות והחשובות שיש לחשוד. חובת המשטרה ליידע כל החשוד בדבר זכות זו ולאפשר מימושה. זכרו התייעצות עם עו"ד טרם חקירה יכולה להיות קריטית על כן ממשו זכות זו.

 

6. מהי בדיקת פוליגרף והאם מדובר בראיה קבילה?

תשובה: מכשיר הפוליגרף (גלאי שקר) הינו מכשיר אשר מודד ומתעד תגובותיו הפיזיולוגיות הבלתי רצוניות של הנבדק ובכך לבחון האם הוא משקר. בדיקת פוליגרף הינה בדיקה שממצאיה אינם קבילים כראיה בבית המשפט בהליך הפלילי, אך בהחלט יכולים להיות מוצגים לבית המשפט בהליכים אחרים כגון הליכי המעצר ולהוות גורם מכריע בין בהחלטת השופט האם להמשיך מעצרו של החשוד או לשחררו. התשובה לשאלה האם כדאי לחשוד להיבדק בפוליגרף או לא תלויה בנסיבות המקרה הספציפי אך בכל מקרה מומלץ שלא להסכים לבדיקה שכזו מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין.

 

7.  מהו עימות, האם להסכים או לחילופין האם לדרוש לערוך עימות?

תשובה: כאשר ישנו פער בין גרסת חשוד אל מול גרסת מתלונן או כאשר ישנו פער בין גרסאות החשודים כאשר כל אחד טוען לגרסה אחרת באפשרות המשטרה לבצע עימות בין הצדדים. העימות הינה שיחה מבוקרת המנוהלת ומתועדת ע"י המשטרה במהלכה יעמת השוטר הצדדים בפער הקיים בגרסאות והכל בתקוה שזה יוביל לחשיפת האמת או לחיזוק החשדות ו/או הראיות כלפי אחד מהם.המשטרה אינה חייבת לקבל הסכמת הצדדים לביצוע עימות, פשוט יכולה להכניס אותם לאותו החדר ולנסות וליצור את אותה עימות מבוקש.חשוב לדעת כי במרבית המקרים הליך העימות מתועד בהקלטת קול ותמונה, בין אם באופן גלוי ובין אם באופן סמוי על כן יהיו ערים לכך כי כל מה שתאמרו וכל תנועה שתעשו יכול ותהא מתועדת ולדברים יכול ותהא משמעות בהמשך, בין לטוב ובין לרע.לביצוע עימות  בפועל או לדרישה לביצועו יכולה להיות משמעות, הן במהלך הליכי המעצר והן במהלך ניהול התיק, על כן דאגו להתייעץ עם עו"ד בעניין מבעוד מועד.

 

8. מהו מסדר זיהוי, האם להסכים להשתתף במסדר זיהוי?

תשובה: ככלל מסדר זיהוי יכול להיעשות ע"י המשטרה כמסדר זיהוי חי (העמדת החשוד בשורה בין ניצבים) או כמסדר זיהוי תמונות (שילוב תמונתו של החשוד בין תמונות ניצבים אחרים. מאחר ולזיהוי החשוד ע"י העד יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת ישנה חשיבות עליונה כי המסדר יבוצע בהתאם לכל הכללים וביניהם כי הניצבים יהיו דומים לחשוד וכי זהות החשוד לא תסמן (בפועל או ברמז) בין שאר הניצבים.על-פי דין זכותו של חשוד כי עורך דין מטעמו ישתתף ויבקר הליך הזיהוי מתחילתו ועד סופו. בסמכותו של עורך הדין לאשר או לפסול שימוש בניצבים שאינם דומים לחשוד ולוודא כי העד ניגש ומבצע מלאכת הזיהוי על-פי כל הכללים.

 

9. תרגילי חקירה נפוצים – ממה להיזהר?

תשובה: כולם יודעים שאסור לדבר עם אחרים בתא המעצר, כולם יודעים שהמשטרה מתקינה אמצעי ציתות והקלטה במקומות שונים ומשונים כגון על ספסל ההמתנה בתחנה, בניידת המשטרה וכו', אז למה רבים כל כך נופלים בפח??? חוסר תשומת הלב, הרצון לפורקן והרגשת הבדידות וחוסר האונים  הם, בין היתר,  הגורמים הישירים לעניין. יש לזכור כאשר חשוד נמצא בחקירה מאותו הרגע עליו לשכוח מהסביבה ולתקשר אך רק עם עורך דינו ולפעול בהתאם לעצתו.

 

10. מהו אליבי?

תשובה: טענת האליבי (במקום אחר הייתי) הינה טענה שיש בה להכריע גורלה של חקירה ולהוכיח חפותו של אדם שכן אם לא היה במקום ביצוע העבירה אז וודאי שהוא לא זה שביצע אותה. חשוב לדעת, ככלל את טענת האליבי על החשוד להעלות בהזדמנות הראשונה שניתנה לו ולדאוג לספק את מירב הפרטים על מנת שניתן יהיה להוכיח אמיתות הטענה. יש לזכור כי בעולם בו אנו חיים מרבית תנועותינו מתועדות באמצעים שונים, בין אם במצלמות האבטחה הרבות הפזורות בכל מקום ובין אם באמצעות הפקת נתונים מחברות הסלולר או חברות כרטיסי האשראי ועוד.

 

11. המשטרה החליטה לשחרר חשוד בתום חקירה בתנאים מגבילים כגון מעצר בית, צו הרחקה ממקום מסוים, האם ניתן לערער על החלטת המשטרה ואם כן כיצד ולמי?

תשובה: על-פי חוק לקצין משטרה ניתנה הסמכות לשחרר חשוד בתנאים מגבילים הכוללים, בין היתר, מעצר בית עד ל- 5 ימים, הרחקה ממקום מסוים, חתימה על ערבות כספית אישי או החתמת ערב צד ג'. כעיקרון באפשרות החשוד לסרב לתנאים אותם קבע קצין המשטרה, סירוב זה יכול להביא לעיתים לשינויים או לחילופין להביא למעצרו של החשוד והבאתו בפני שופט שיקבע תנאי השחרור המחייבים. יש לדעת כיעל כל החלטה של קצין משטרה ניתן לערער בזכות לבית משפט השלום.